רציונאל הנגישות
לכל אדם מגיעה הזכות לחיות בשוויון, כבוד, נוחות ועצמאות. ועל כן נדרש קיומם של הסדרי נגישות שיאפשרו לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות להגיע ליעדם ולאפשר את השתתפותם והשתלבותם בחברה באופן שוויוני, מכובד ובמקסימום עצמאות.
למי מנגישים – אנשים עם מוגבלות
- כ-18% מהאוכלוסייה בישראל הינם אנשים עם מוגבלות כגון: מוגבלות פיזית, חושית (לקות ראייה ושמיעה), לקות נפשית ושיכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
הסיבות למוגבלות – מחלות, זיקנה, לידה ותאונות. - לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בישראל כ- 1,440,000 אנשים עם מוגבלות, (בכל משפחה שישית בישראל) יש אדם עם מוגבלות.
- נגישות חשובה גם לאנשים שאינם מוגדרים כ"אנשים עם מוגבלות" כגון:
- אמהות עם עגלות ילדים
- אנשים כבדי משקל
- אנשים גבוהי/נמוכי קומה
- אנשים עם מוגבלות זמנית.
מה היא נגישות / הסדר נגישות
בחיי היום יום קיימים מכשולים ומחסומים רבים המונעים מאנשים עם מוגבלות להגיע ולהשתתף בפעילויות שונות. קיומה של נגישות הינה הדרך להתגבר על מכשולים ומחסומים אלה.
″נגישות, מוגדרת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998
אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי″.
דוגמא:
- לאדם היושב בכסא גלגלים- מדרגה עלולה להוות מכשול, קיומה של רמפה יכול לסייע לו להתגבר על מכשול זה.
- לאדם לקויי ראיה-הסדר נגישות הוא סימון תוואי הדרך
- לאדם חרש- מתורגמן לשפת הסימנים.
כדאיות ההנגשה
- הגדלת מספר הלקוחות.
- שיפור שביעות רצון הלקוחות.
- שיפור הנוחות.
- הימנעות מתביעות אזרחיות ופליליות.
- הימנעות מפגיעה תדמיתית.
- החוק מחייב.
למה חייבים להנגיש
בשנת 2005 במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חוקק פרק "הנגישות", חקיקה זו מחייבת הנגשתם של המגזר הממשלתי, המוניציפאלי, המלכ"רי והעסק הפרטי. החקיקה מגדירה את חובת ההנגשה של מבנים, תשתיות, סביבה ופארקים.
החקיקה
החוק המוביל כיום את נושא הנגישות ואנשים עם מוגבלות הינו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הכולל: איסור אפליה, תעסוקה, וכולל הגדרות של מהי נגישות, ומהם המקומות הציבוריים הדורשים הנגשה, לוחות זמנים לפעולה, פטורים, אכיפה, שאילתות, פרסום ועוד.
תקנות
בהתאם להוראות החוק תוקנו תקנות נגישות המגדירות לפי תחומים מה נדרש לבצע מבחינת הסדרי הנגישות.
התקנות נחלקות לשלושה סיווגים:
- תקנות לעניין בנייה– תקנות התכנון והבנייה הכוללות בניין חדש, בניין קיים, בנייני מגורים, מבנים, תשתיות חוץ ופנים הבניין.
- תקנות נגישות השרות– תקנות אלה הן בנוסף לתקנות לעניין המבנים/הסביבה ועוסקות: עיצוב פנים, הדרכות עובדים לשרות נגיש, הנגשת מוקדים טלפונים ואתרי אינטרנט, הנגשת מידע לפורמטים מותאמים למוגבלויות השונות, פרסום נגיש, יצירת נהלים המוודאים הטמעת הנגישות ועוד.
- תקנות ייעודיות בנושאים שונים כגון – שעת חרום, השכלה גבוהה, מוסדות חינוך, מערכת הבריאות, פארקים ועוד.
אכיפה
ישנן שתי אפשרויות לאכיפה כלפי מפר הוראות החוק:
- מטעם המדינה (פלילי) –
- אכיפה על ידי נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות.
- צו נגישות: הנציב יכול להורות על צו נגישות על ביצוע התאמות נגישות בלוח זמנים שיקבע.
- חקירה בידי הנציבות: הנציבות יכולה לזמן לחקירה בגין אי עמידה בחוק ותקנות הנגישות.
- מטעם האזרח (אזרחי)-
- תביעה כעוולה אזרחית: בית משפט רשאי לפסוק בשל מעשה או מחדל לפי החוק פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 ₪ ,בלא הוכחת נזק.
- תביעות יצוגיות
- פעילות חברתית דרך מדיה חברתית
המשמעות – עונשין
המפר הוראה מהוראות החוק יוכל להיות חשוף להרשעה פלילית וכפל הקנס (כיום עומד על עד 75,300 ₪) וכן במידה ובית המשפט הרשיעו, רשאי נוף להורות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע.
